ישבתי על הרצפה במטבח, נאבקת לדחוף קופסת פלסטיק שהכילה בעבר יוגורט לתוך פח מלא לחלוטין, זיעת אוגוסט מאיימת להטביע אותי. מסביבי היו ארבעה פחים: הפח הלבן הגבוה מלא באריזות קרטון, הירוק מלא באריזות פלסטיק ואלומיניום, קומפוסט על השיש בקופסא שקופה, פח כסוף גבוה מלא בפרווה של הכלבה שלא ברור לי עדיין לאן לזרוק. בבירור אני זוכרת שלפני שנתיים היה פחות חם, אוגוסט או לא. גם היה לח פחות, ובחורף הגשם היה רגוע יותר ואמנם היו הצפות, אבל לא בכל מקום וכל החורף. לפתע, הכתה בי המחשבה בקולה של גרטה טונברי: "תתחילי להתרגל לרעיון שהעולם של הילדים שלך יהיה הרבה יותר חם, הרבה יותר מסוכן, הרבה פחות נעים".
"אבל, גרטה!" קראתי לתוך הפחים, "מה אני יכולה כבר לעשות? אני רק מעצבת מוצר אחת בעולם, משתדלת לחיות ירוק, משתמשת ברב פעמי, מביאה איתי כוס למסיבות, מפרידה זבל, קונה יד 2, למה את מסתכלת עלי ככה?"
אבל גרטה שבראשי רק צקצקה בלשונה ונענעה את ראשה באכזבה.
הלכתי לזרוק את הפחים בפינת המיחזור והמשכתי ביומי, קולה של גרטה עדיין מצקצק בראשי. 'אולי יש מה לעשות?' חשבתי, 'שווה לפחות לבדוק מה אנשים כבר עושים שם בחוץ'.
אז החלטתי לפתוח פה פינה חדשה, #מעצבים אקלים, בה אני אסקור מוצרים או חברות שמנסות לשנות את המגמה ולשפר את מצב האקלים.
והיום אסקור את:
Tree Nation
את Tree Nation הכרתי היום לחלוטין במקרה. קניתי מוצר ולאחר הרכישה קיבלתי את המייל הבא:
מעניין, מישהו החליט לשתול בשמי ברוגוירה ג'ימנוראזה, מה שזה לא יהיה. לחצתי על הקישור לקרוא עוד.
אז מסתבר ש Tree Nation זה מיזם אזרחי פרטי שמטרתו ליער מחדש אזורים מיוערים שבוערו בצמחים מקומיים ובכך לשפר את מאזן הCO2 העולמי.
עד כאן נחמד, אבל יש כל מני פרויקטים שבהם חברות תורמות חלק מהרווחים שלהם למען עשיית טוב בעולם. למה זה שונה?
משום שפה הפרויקט לא מסתפק בלשכנע חברות לתרום על כל רכישה. ההבדל המשמעותי פה הוא שהוא מבקש ממני כרוכשת לבצע פעולה אקטיבית ו"לשתול" את העץ שלי. כלומר, זה לא רק לתרום כסף, זה גם להגביר מודעות ולהפוך אותי לשותפה אקטיבית למשימה, גם אם מה שאני צריכה לעשות הוא רק קליק.
אחרי ששתלתי את העץ קיבלתי מכתב תודה עם הסבר על העץ ששתלתי, היכן הוא בעולם (מדגסקר), איזה סוג הוא (ירוק עד), מה ההשפעה שלו על הסביבה (הוא נותן מזון לבעלי חיים) ועוד. הרגשתי די גאה בעצמי.
קצת על החברה
לפי עמוד האודות שלהם, היא נוסדה ב 2006 ע"י מקסים רנודין הבלגי ועוסקת בפרויקטי שתילה ברחבי העולם, ספציפית במדינות מתפתחות ועניות. היא שמה לה למטרה לגשר על הפער שבין התורמים לתרומה על ידי כלים דיגיטליים להם הם קוראים "העץ הוירטואלי" (Virtual Tree) וה"יער האינטרנטי" (Online Forest) ונכון לעכשיו תורמים לה מעל 6800 חברות ו 300 אלף משתמשים אשר עזרו לשתול מעל 10 מליון עצים. מרשים.
אבל אנחנו פה בשביל המוצר הדיגיטלי, ופה לדעתי יש חדשנות ממש נחמדה שנותנת ליוזר ערך מוסף שמתרגם לעשייה. הם המציאו משחק ששמו "משחק הזרעים" (The Seed Game) ובו אנשים יכולים לעקוב אחרי גדילת העץ שלהם ולשתול עצים נוספים בעלות של 0.10 יורו לעץ. כל עץ וירטואלי מייצג עץ אמיתי שנשתל על ידי החברה. די מגניב. יש כמה פיצ'רים בחשבון משתמש. "היער שלי" בו אני רואה מה מצב העצים ששתלתי, אילו זרעים יש לי שמחכים לשתילה (מקבלים זרע חינמי כל שבוע), איך השתילה של העצים שלי ספציפית השפיעה לטובה על הסביבה וכמובן, אילו חברים שלי בפייסבוק גם שותלים. מה שאין בו זאת אפליקציה שמלווה אותי עם יותר אפשרויות "לשחק" בנושא. הייתי שמחה אם זה היה כמו FarmVille המיתולוגי, אבל רק באמת! בדמיוני אפשר היה לעשות שיתוף פעולה עם חברת גיימינג שיש לה המון ידע באיך לגרום לאנשים להתמכר ולשלם כסף קטן עבור פריטים וירטואליים, ולבנות משחק אמיתי מלא סביב הנושא. אם בכל רכישה שבתוך המשחק היו מודיעים לכם שנאמר, 10% ממה שאתם משלמים הולך כדי לשתול עצים יש מצב שהייתם שמחים יותר לרכוש רכישות במשחק. אפילו אם לא הייתם רוכשים הייתם נהיים מודעים לבעייה בעולם ולדרך אפשרית לשפר אותה.
מסקנות
הטוב
שימוש דיגיטלי מעניין על מנת להעצים מעורבות של תורמים, מעלה מודעות בצורה אפקטיבית גם לבעיה וגם לדרכי הפתרון ורותמים את הרוכשים בקצה השרשרת לקחת חלק בשינוי.
הרע
נראה כאילו המוצר הדיגיטלי לא ממש במרכז של הפעילות אלא תוסף חביב ותו לא. לדעתי, היה אפשר לקחת את המשחק הזה צעד או שלושה קדימה ולהפוך אותו להרבה יותר מפעיל ומתגמל. בסופו של דבר יש פה פוטנציאל יפה שלא ממומש עד הסוף. עם זאת מזמינה אתכם לבקר באתר שלהם ולפנק את הפלנטה שלנו בעץ אחד.
ציון בסולם גרטה
יפה מאוד 7/10
מוזמנים להירשם לרשימת התפוצה ולקבל התראות על כתבות חדשות.
